חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ת"ק 26194-02-12

: | גרסת הדפסה
ת"ק
בתי משפט בארצות הברית פתח תקווה
26194-02-12
17.1.2013
בפני :
איילת הרץ רשמת בכירה

- נגד -
:
מיכאל גולוב
:
אברהם מנשה
פסק-דין

1.         עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 18.11.11 בפתח תקווה.

2.         לטענת התובע, בעודו נוסע בצומת הרחובות של נצח ישראל והל"ה, נסע לאחור הנתבע, שנהג במשאית זבל, בניגוד לכיוון התנועה המותר, שכן מדובר בכביש חש סטרי ופגע בדלת האחורית ימנית של רכב התובע וגרם לה נזק.  התובע ציין כי שני פועלים שעבדו עם הנתבע, צעקו לעברו לעצור אך הוא לא שמע והמשיך בנסיעה לאחור וכך נגרמה התאונה. לאחר מכן, הנתבע סירב לתת פרטים לתובע ורק לאחר בירורים אותר הנהג הפוגע באמצעות עיריית פ"ת.

3.         לטענת הנתבע, בעודו עובד, ניגש אליו התובע וטען כי פגע ברכבו וביקש את פרטיו. הנתבע הכחיש כי פגע ברכב וטען כי הנזק ברכב התובע נובע מאירוע קודם. הנתבע טען כי התובע נסע לבדו ברכב וכן טען כי סירב ליתן לתובע את פרטיו מאחר ולא פגע ברכב התובע.

4.         במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה נסע ברח' נצח ישראל מאחורי  משאית זבל שפנתה ימינה לרח' הל"ה. התובע טען כי ביקש להמשיך ישר בנסיעתו ברח' נצח ישראל אך הנתבע החל לנסוע לאחור. התובע טען כי הבין שאם ימשיך בנסיעתו הרכבים יתנגשו ועל כן עצר את מכוניתו. התובע טען כי בשלב זה הפועלים שעבדו עם הנתבע הורו לו לעצור אך הוא המשיך בנסיעתו לאחור ופגע ברכב התובע עם המדרגה של רכב הנתבע. התובע אז ביקש את פרטי הנתבע אך הנתבע סירב. התובע טען כי אשתו שנסעה עימו אחרה כתוצאה מהתאונה להגיע לעבודתה.

אשת התובע העידה אף היא וטענה כי בעלה הסיע אותה אותו יום לעבודה וכי נסעו ברח' נצח ישראל וחפצו להמשיך ישר. אשת התובע טענה כי הנתבע נסע ברח' קטן והחל לנסוע לאחור. התובע עצר את רכבו על מנת ליתן לנתבע לעבור ע"מ שלא יפגע ברכבם. אשת התובע טענה כי אף הפועלים סימנו לנתבע לעצור אך הוא המשיך בנסיעה לאחור ופגע ברכבם בצד בו ישבה, ואז מיהרה היא לעבודתה אליה אחרה באותו יום, ולא נשארה לשמוע את השיחה שהתנהלה בין הצדדים לאחר התאונה.

5.         הנתבע העיד וטען כי הכלל על פיו הוא נוהג, הינו שלא נוסעים לאחור ללא הכוונה של הפועלים.  הנתבע טען כי הפועלים עומדים מאחור ובשעה שהיה בתוך רח' ל"ה פנה אליו התובע וטען כי פגע ברכבו. הנתבע טען כי התובע היה לבד ברכב. הנתבע הכחיש כי פגע ברכב התובע וטען כי במידה והיה פוגע בו היה פוגע קודם בפועלים שעמדו מאחור. הנתבע טען כי התובע תחילה לא ביקש פרטים והלך אך אח"כ חזר וביקש כסף בעבור הנזק אך הנתבע סירב. הנתבע הכחיש כי התובע ביקש ממנו את פרטיו וטען כי במידה והיה מבקש התובע את פרטיו היה מוסר לו אותם. הנתבע טען עוד כי גובה המדרגה ברכבו אינו תואם לגובה הנזק שנגרם לרכבו של התובע.

עד מטעם הנתבע, פועל שעבד עימו, טען כי אכן הנתבע נסע לאחור אך טען כיוון את נסיעת הנתבע לאחור והכחיש כי הנתבע פגע ברכב התובע. העד טען כי התובע חשב כי כלי הרכב התנגשו אך לא כך קרה. העד טען כי רכב התובע היה בפינה ורכב הנתבע לא חלף שם.

6.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע  ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו עמד לנסוע ישר אך רכב הנתבע החל בנסיעה לאחור בהתעלמו מאזהרות הפועלים ופגע בו.

שנית, עדותו נתמכת בעדותו המפורטת והמהימנה של אשת התובע.

מנגד גרסת הנתבע והעד מטעמו, היו לא עקביות, בלתי אמינות ונתגלו בהן סתירות. כך בשעה שהפועל הודה כי הנתבע נסע לאחור, הכחיש זאת הנתבע בכל תוקף. כמו כן הנתבע בעדותו הכחיש כי התובע ביקש את פרטיו אך הדבר עומד בסתירה לגרסתו בכתב ההגנה שם טען כי התובע ביקש את פרטיו אך הוא סירב לתתם מאחר ולא פגע ברכב התובע.

הטענה בדבר גובה המדרגה ביחס לנזק ברכבו של התובע, נטענה כטענה בעלמא ללא הוכחה.

בנסיבות אלה, סבורה אני כי היה על הנתבע אשר נסע לאחור להקשיב להתראות הפועלים שעמדו מאחור ולעצור את רכבו על מנת לתת לתובע לעבור בבטחה. משלא עשה כן, הרי הוא אחראי לקרות התאונה. מקובלת עלי טענת התובע לפיה עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את התאונה וכי עצירתו את רכבו הקטינה את הנזק אשר יכול היה להיגרם כתוצאה מהנסיעה לאחור של הנתבע.

באשר לנזק שנתבע בגין אובדן ימי עבודה, הרי שיש להפחיתו משלא הוכח.

7.         סוף דבר, התביעה מתקבלת. 

הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 700 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 15.2.12 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, ישא הנתבע בהוצאות משפט בסך 500 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום,  ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>